איטונג בע"מ נ' מרזוק הנדסה ובנין בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 180,000 ₪ שבמקור נפתחה כבקשה לביצוע שטר חוב, עליו חתומה נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") וניתנה לנתבעים רשות להתגונן ביום 13.9.12 .

בשטר עסקינן, ולכן נטל הראיה מוטל הנתבעים.

תמצית טענות הנתבעים

1. שטר החוב נערך ביום 25.6.09 עליו חתומה הנתבעת ונתבע 2, (להלן: "הנתבע") חתום עליו כערב בערבות אוואל. בבקשת ההתנגדות לביצוע השטר, טענו הנתבעים בתצהיר שהגיש הנתבע כתמיכה לבקשה, שהנתבעת היא חברה קבלנית ובינה לבין התובעת נחתם ביום 25.6.09 הסכם אספקה, (להלן: "ההסכם"). בהסכם התחייבה התובעת לספק לנתבעת קירות טרומים מצופים באריחים מתועשים, שאושרו על ידי אדריכל הפרויקט, במחיר מוסכם ובלוח זמנים מוסכם, והנתבעת התחייבה לשלם את תמורת המוצרים. הקירות נועדו לשימוש בביצוע חיפוי בקירות חיצוניים של פרויקט בניית מבנה שהזמינה רפא"ל מהנתבעת

בהסכם נקבע, שאספקת החומרים תהיה בתוך 10 שבועות מיום חתימת ההסכם ותימשך 5 שבועות, דהיינו, הספקת המוצרים נקבעה להיות 15 חודש מיום חתימת ההסכם ולא יאוחר מ-10.10.09. בהסכם נקבעו תנאי אשראי, ולהבטחת תשלום התמורה, הנתבעת חתמה על שטר חוב נשוא תביעה זו. החומרים נועדו לפרויקט בניית מבנה עבור רפא"ל, להלן:"הפרויקט" והנתבעת הייתה אמורה להשתמש בבנייתו מהמוצרים שרכשה מהתובעת

2. לטענת הנתבעים, ההסכם נחתם כיוון שהמזמין/רפא"ל חייבה את הנתבעת, לספק לה רק מוצרים של התובעת ולכן הנתבעת הייתה תלויה בתובעת. יתרה מכך, לתובעת היה תפקיד אקטיבי באישור המוצר מול רפאל ובתכנון ביצוע הקירות. התובעת גם לוותה מקצועית וטכנית את העבודה, לגבי אופן ההרכבה והשתתפה בקביעה ויישום לוחות הזמנים שהכתיבה רפא"ל. משכך אין ממש בטענת התובעת, לפיה, תפקידה הסתיים רק באספקת הסחורה .

הנתבעת התחייבה במסגרת הפרויקט, לבצע את חיפוי הקירות החיצוניים של הפרויקט במוצריה של התובעת. מוצרים אלה נועדו לכסות את המעטפה החיצונית של המבנה כולו, ושלב ההרכבה שלהם הוא אחד השלבים הסופיים של הביצוע, שלאחריו יותקנו תשתיות המבנה על קירות אלה במסגרת עבודות רפא"ל עם קבלנים אחרים.

.

3. בהסכם מיום 25.6.09 הוא טופס הזמנת הסחורה, נקבע מפורשות שהכמויות והמידות בהצעת המחיר מים 10.6.09, נבדקו ואושרו על ידי הלקוח. טוענים הנתבעים, שהמשמעות היא שהתובעת הייתה אמורה לספק את הסחורה על פי הכמויות והמידות בהצעת המחיר, ושני הצדדים הסכימו כפי שרשום בהסכם, שכל הסחורה תסופק תוך 15 שבועות (4 חודשים). לכן, הסחורה כולה הייתה אמורה להיות בידי הנתבעת ביום 25.10.09, ללא כל קשר למידות ו/או אישור תכניות. זו הסיבה שמועדי האספקה שהוגדרו נכתבו בכתב על גבי ההזמנה ותקופת הביצוע נקבעה עד 8.2.09 ולאחר אישור של רפאל עד 8.12.09.

4. טוענים הנתבעים, שאין ממש בטענת התובעת, לפיה, היא המתינה לקבלת מידות או לאישור דוגמא, כיוון שהנתבעת חתמה על הזמנת הסחורה מהתובעת, רק לאחר שרפא"ל אישרה את הדוגמא שהתובעת הכינה לביצוע ואספקה.

לטענת הנתבעים, התובעת לא עמדה בתנאי אספקה הנקובים בהסכם, איחרה באספקת המוצרים והפרה את ההסכם. תחילת האספקה של המוצרים הייתה אמורה להיות בחודש אוקטובר 2009 כמפורט בהסכם, אך התובעת החלה לספקם באופן חלקי, רק בתחילת חודש יוני 2010, דהיינו 8 חודשי איחור, כך על פי החשבוניות המצורפות לתצהיר הנתבע.

בשלב מאוחר יותר, התובעת הפסיקה את האספקה מסיבותיה וחידשה את האספקה רק בחודש אוקטובר 2010. לאחר שהתובעת סיפקה 20% מהמוצרים, היא הודיעה לנתבעת ביום 25.7.10, שאין ביכולתה להמשיך לספק את המוצרים, כיוון שהמוצרים נפסלו ע"י מחלקת בקרת איכות בתובעת. התובעת אף פעלה להחזרת המוצרים שכבר סופקו לנתבעת, לאור פסילתם, כך על פי החשבונית נספח ד' לתצהיר הנתבעת. מוצרים חלופיים סופקו לנתבעת רק בחודש אוקטובר2010.התובעת אף הודיעה לנתבעת, כי רק לקראת סוף חודש אוגוסט 2010, היא תוכל לחדש את המשך אספקת המוצרים.

5. לאור האמור, הנתבעת הודיעה לתובעת, שהפרותיה את ההסכם עלולות לגרור את חיוב הנתבעת בסנקציות כספיות מצד מזמין הפרויקט/ רפא"ל, בכך שיעוכבו תשלומים שמגיעים לנתבעת או שיוטלו עליה קנסות. בפועל, רק בחודש אוקטובר 2010, שבה התובעת לספק את המוצרים, ורק בסוף חודש ינואר 2011, סיימה הנתבעת את עבודתה בפרויקט ומסרה אותו למזמין.

נתבע 2 שהוא מנהל הנתבעת נפגש עם נציג התובעת ביום 6.4.11, לסיכום ההבנות לגבי יתרת התשלומים לתובעת בסך 330,000 ₪, והוסכם שהנתבעת תשלם לתובעת באופן מידי 150,000 ₪ מתוך הסך של 330,000 ₪, והתובעת תמתין עם גביית יתרת 180,000 ₪ עד שרפא"ל תאשר את החשבון הסופי של הנתבעת. עוד הוסכם, שאם הנתבעת תיקנס על ידי רפא"ל, בגין פיגורים בפרויקט כתוצאה מפיגור באספקת החומר על ידי התובעת, יקיימו הצדדים פגישה לדיון באחריות התובעת לפיגורים, ובחלקה היחסי של התובעת בקנסות שיושתו על הנתבעת. עוד סוכם, שבאותה פגישה יוחלט על קיזוז סכומים מחובה של הנתבעת לתובעת.

עוד הוסכם, שתשלום שיבוצע לאחר 30.8.11 יחויב ב5% ריבית ( נספח ב' לבקשת ההתנגדות ) .

6. טוענים הנתבעים, שהסך 180,000 ₪ שנותר תלוי ועומד עד לבירור עם רפא"ל, היווה פשרה בין דרישת הנתבעת לעכב את כל החוב, לבין דרישת התובעת לשלם לה את כל הסכום. ביום 28.11.11 הודיעה רפא"ל לנתבעת שהיא החליטה לא לאשר לנתבעת תשלום סופי של 396,591 ₪ בשל קנסות בשיעור 633,500 ₪ שהוטלו על הנתבעת בשל טענת רפא"ל לעיכוב ביצוע העבודה. הנתבעת נדרשה לשלם לרפא"ל בנוסף 237,000 ₪.

לכן, טוענים הנתבעים, השטר הוגש לביצוע בניגוד להסכמות, שלא כדין וטרם שנערכה בין התובעת לנתבעת התחשבנות בעניין חלקה של התובעת בקנסות שהוטלו על הנתבעת.

7. לנתבעת טענות קיזוז נגד התובעת, כיוון שהאחרונה אחרה באספקת המוצרים במשך 8 חודשים, מהמועד שהתחייבה בהסכם. בגין 8 חודשים אלה, קנסה רפא"ל את הנתבעת ב362,000 ₪ מתוך 633,500 ₪. העיכוב נגרם באשמת התובעת והנתבעת שומרת לעצמה את הזכות לתבוע ממנה את יתרת הסכום שמגיעה לה מעבר לקיזוז של 181,000 ₪.

הנתבע צרף לתצהירו לוח "גניט" שהוגש על ידי רפא"ל, בו כלולה התחייבות הנתבעת לבצע את העבודה עד חודש פברואר 2010, אך זו הושלמה בחודש ינואר 2011.